ארגוני האחים המוסלמים בגרמניה

נקודות מפתח

• היקפים מוערכים. הדוח מעריך בכ-12,000 את מספר האנשים הקשורים אידאולוגית או ארגונית לרשת (2024), רובם משתייכים לזרוע הטורקית (Millî Görüş, המוערכת בכ-10,000).
• גרעין הנהגה מצומצם. מאחורי מראית עין של ארגונים עצמאיים, הדוח מתאר «גרעין שליטה» הסובב סביב איברהים אל-זיאת, המקשר בין הזרוע הערבית (DMG) לזרוע הטורקית (IGMG).
• ארכיטקטורה פיננסית. הדוח ממקם את המימון בין תרומות פנימיות, קרנות נדל\"ן (Europe Trust, מתחם בברלין) ותרומות זרות מן המפרץ (קטר, כווית) ומטורקיה.
• קהל הולך וגדל. הדוח מצטט את סקר MOTRA 2024/25: 45.1% מהמוסלמים מתחת לגיל 40 מסווגים בו כאיסלאמיסטים מוצהרים או סמויים, לעומת 22.3% ב-2021.

1. הצגת המסמך והמוציא לאור

המסמך הנבחן מתפרסם על ידי המשרד הישראלי לענייני תפוצות ולמאבק באנטישמיות (מאי 2026, כ-50 עמודים, באנגלית) - המשרד בממשלת ישראל האחראי על הקשרים עם הקהילות היהודיות בתפוצות ועל המאבק באנטישמיות.

נושאו הוא מיפוי הארגונים שהמחברים מזהים כמשתייכים לאחים המוסלמים בגרמניה: גרעין ההנהגה שלהם, זרועותיהם האירופיות והבינלאומיות, מימונם ועמדותיהם הפומביות. היקפו הוא גרמניה בראש ובראשונה, עם הרחבות אל המבנים האירופיים (FIOE/CEM, FEMYSO) ואל גורמים בקטר ובטורקיה.

שלוש הגדרות מבנות את הטקסט. האחים המוסלמים: תנועה איסלאמיסטית שנוסדה במצרים ב-1928 בידי חסן אל-בנא. הדעוה: הטפה וקריאה לאיסלאם. Millî Görüş: תנועה איסלאמיסטית טורקית שנוסדה בידי נג'מטין ארבקאן, ש-IGMG משתייכת אליה.

2. מתודולוגיה

הדוח הוא ניתוח מוסדי של מקורות גלויים. הוא מאגד הערכות רשמיות גרמניות, נתוני קהל ומידע פיננסי כדי לשחזר את התרשים הארגוני של הרשת ושל דמויות המפתח שלה.

• סוג. דוח ניתוח בעל אופי מוסדי, המבוסס על מקורות גלויים (open source).
• מקורות רשמיים. דוחות המודיעין הפנימי הגרמני: המשרד הפדרלי להגנת החוקה (Bundesamt für Verfassungsschutz, BfV) והמשרדים האזוריים (LfV); מסמכים ודיונים פרלמנטריים.
• מקורות גלויים. עיתונות גרמנית ובינלאומית, אתרים מתמחים, חשבונות הרשתות החברתיות של הארגונים, מרשמי חברות ועמותות צדקה.
• נתונים כמותיים. הערכות היקפים (BfV, 2024), קהל ברשתות החברתיות ארגון אחר ארגון, סכומים פיננסיים (Europe Trust, מימון ציבורי) וסקר MOTRA 2024/25 (רשת המחקר MOTRA, בשיתוף המשרד הפדרלי למשטרה פלילית, BKA).
• גישה. מיפוי שחקנים (ארגונים ואנשים), ניתוח קשרים אישיים ומשפחתיים, תיעוד עמדות פומביות, ומעקב אחר תזרימי כספים.

3. הטענה המרכזית

הדוח טוען כי מערך ארגונים המציגים עצמם כעמותות דתיות ואזרחיות עצמאיות פועל למעשה כמנגנון מתואם, המונהג בידי קבוצה קטנה של בכירים - «גרעין הנהגה». לפי המחברים, רשת זו חותרת למיזם של איסלאם פוליטי באמצעות אסטרטגיית השפעה הדרגתית ולא אלימה, «מלמטה», המבוססת על חינוך, דעוה ואינטגרציה מוסדית, תוך שמירה על פרופיל פומבי מתון.

הדוח גורס כי היא מקיימת קשרים מבניים עם הגופים הפאן-אירופיים של האחים המוסלמים ועם גורמים בקטר ובטורקיה, כי היא נשענת על ארכיטקטורת מימון מורכבת ועמידה, וכי - חרף הגברת הפיקוח הממשלתי מאז ה-7 באוקטובר - היא אינה חווה דעיכה משמעותית אלא מיצוב מחדש אסטרטגי.

4. הארכיטקטורה הטיעונית

הדוח פורש חמש הוכחות שרשוריות, הסובבות סביב הציר שמהווה רשת האחים המוסלמים הגרמנית ושתי זרועותיה (הערבית והטורקית), ומתכנסות אל מסקנת מיצוב מחדש אסטרטגי. התרשים שלהלן משחזר את מבנן הכולל.

4.1. רשת מבוזרת המאורגנת סביב גרעין הנהגה מצומצם

מה שמוכח. שארגונים עצמאיים לכאורה מהווים למעשה רשת מתואמת, המובנית בשתי זרועות משלימות (ערבית וטורקית) ומונהגת בידי קבוצה קטנה של דמויות מפתח.

על בסיס אילו נתונים. הדוח מבסס נקודה זו על הערכות ההיקפים של השירותים הגרמניים (BfV: כ-1,450 איש ל-DMG ב-2024, לעומת כ-1,040 ב-2019; כ-10,000 ל-Millî Görüş), על הביוגרפיות המצטלבות של המנהיגים (מסלוליהם של איברהים אל-זיאת ושל סמיר פלאח מארגון לארגון), על תיעוד התפקידים המצטברים ברמה הלאומית והאירופית, על קשרי הנישואין והמשפחה המתועדים (ברית אל-זיאת / ארבקאן) ועל הפיזור הגאוגרפי של המוקדים.

פרשנות המחבר. המחבר רואה בכך «גרעין שליטה» המוסתר מאחורי חזית של עצמאות, המבטיח לדעתו את ההמשכיות הארגונית והאידאולוגית של הרשת חרף שינויי השמות והמבנים.

DMG (Deutsche Muslimische Gemeinschaft, לשעבר IGD) - הזרוע הערבית

• מעמד. מזוהה בידי שירותי הביטחון הגרמניים כארגון המרכזי של רשת האחים המוסלמים במדינה, הפועל לדעתם בניגוד לערכי הסדר הדמוקרטי; ה-BfV מעריך את חוגיה בכ-1,450 איש.
• מקורות. נוסדה בסוף שנות ה-1950 בידי בכירי האחים המוסלמים גולים מן המזרח התיכון, ובראשם סעיד רמדאן, חתנו של חסן אל-בנא, מייסד התנועה.
• תפקיד. ארגון גג בלתי פורמלי של מסגדים, עמותות ויוזמות חינוכיות; פעילות דעוה, חינוך דתי והכשרת בכירים קהילתיים, ללא הצהרה פומבית על השתייכות לאחים המוסלמים.
• חממה. שימשה כרחם למבנים מסונפים (ארגון הנוער MJD, הכשרת אימאמים, מכונים) ושימרה המשכיות עם הגופים האירופיים: FIOE, שהפכה למועצת המוסלמים של אירופה (CEM), ו-FEMYSO.
• מיתוג מחדש. שינוי השם מ-IGD ל-DMG (2017-2018) והעברת המטה מקלן לברלין (2019), שפורשו בידי השירותים כריכוך התדמית; העתירה נגד ההכללה בדוחות הביטחון נמשכה ב-2021, ללא הכרעה לגופו של עניין.
• הדרה. הושעתה ב-2019 מן המועצה המרכזית של המוסלמים בגרמניה (ZMD) לאחר המחלוקת על השתייכותה המשוערת; עם זאת היא נותרת מסווגת בידי השירותים כשחקן מרכזי ברשת.
• עיגון אירופי. המודיעין האזורי (LfV) מתאר אותה פעמים אחדות כזרוע הגרמנית של FIOE/CEM וכאחד מ«חבריה המרכזיים»; סמיר פלאח, אז נשיא DMG, נבחר לנשיא FIOE ב-2018.

IGMG / Millî Görüş - הזרוע הטורקית

• מעמד. מזוהה בידי השירותים הגרמניים כארגון איסלאמיסטי מרכזי המגלה לדעתם זיקות אידאולוגיות, מבניות ותפקודיות לכיוונם של האחים המוסלמים; תנועת Millî Görüş מוערכת בכ-10,000 אוהדים.
• תנועת המקור. Millî Görüş: זרם איסלאמיסטי טורקי שנוסד בידי נג'מטין ארבקאן; IGMG מהווה את זרועו הגרמנית ומקדמת אג'נדה של איסלאם פוליטי בקרב הקהילה הטורקית בגרמניה.
• דרך פעולה. בניית מרחבים קהילתיים ודתיים סגורים באמצעות חינוך, דעוה ופיתוח תשתיות; השתלבות בקואליציות דתיות אזוריות (קבוצות שורא) וחתירה להשפעה במרחב הציבורי.
• היחס לאלימות. לפי הדוח, הנהגתה נמנעה מלהסתייג בבירור מן הארגונים האיסלאמיסטיים האלימים וסירבה להגדיר את החמאס כארגון טרור.
• קשרים עם טורקיה. קשרים מוסדיים עם טורקיה וזרמיה האיסלאמיסטיים: העברות כספים והעסקת אימאמים הכפופים למינהל הטורקי לענייני דת (Diyanet); מפגש פומבי של הנשיא כמאל ארגון עם הנשיא ארדואן בנובמבר 2022.
• צומת אל-זיאת / ארבקאן. איברהים אל-זיאת, המוצג כחוליה המקשרת בין הרשתות הערבית והטורקית, נשוי לסביחה ארבקאן (המשפחה המייסדת של התנועה) ומכהן במועצת הפיקוח של Millî Görüş; הדוח מדבר על «מערכת משולבת» בין משפחות אל-זיאת וארבקאן.
• עמדה אירופית. FEMYSO מזהה ב-2026 את פעילות הנוער הטורקית-גרמנית של IGMG כאחת מזרועותיה הרשמיות; בשאר, IGMG שומרת מרחק מסוים מן המוסדות הפאן-אירופיים של האחים המוסלמים, המזוהים יותר עם האיסלאמיסטים הערבים.

4.2. אסטרטגיה לגליסטית של השפעה «מלמטה»

מה שמוכח. שהרשת מעדיפה השפעה הדרגתית ולא אלימה, באמצעות חינוך, דעוה והשתלבות במרחבים האזרחיים והמוסדיים.

על בסיס אילו נתונים. הדוח נשען על השושלת הארגונית (DMG כרחם של MJD, RIGD ו-EIHW), על הכרונולוגיה של שינוי התדמית (שינוי השם מ-IGD ל-DMG ב-2017-2018, העברת המטה לברלין ב-2019, משיכת העתירה המשפטית ב-2021) ועל מקרים מתועדים של השתלבות מוסדית (מסלוליהם של לידיה נופאל ושל מוחמד חג'אג' דרך עמותת Inssan).

פרשנות המחבר. לדעת המחבר, «אסטרטגיה לגליסטית» זו מכוונת להשפעה ארוכת טווח על החברה והמוסדות, באמצעות בניית תשתיות קהילתיות וחינוכיות, תוך הימנעות מכל הצהרה פומבית על השתייכות לאחים המוסלמים.

4.3. זרועות אירופיות ובינלאומיות

מה שמוכח. שהארגונים הגרמניים משתלבים ברצף עם המבנים הפאן-אירופיים של האחים המוסלמים ועם גורמים ממלכתיים וצדקה זרים.

על בסיס אילו נתונים. הדוח מגייס את ההיסטוריה המוסדית (IGD שמאחורי הקמת FIOE ב-1989, שהפכה למועצת המוסלמים של אירופה ב-2020), את תיעוד הנשיאויות המצטלבות (פלאח בראש FIOE ב-2018), את רשימות החברים שפרסמה FEMYSO (2026), פרטים פומביים על קשרי IGMG-טורקיה (מפגש ארגון-ארדואן בנובמבר 2022, העסקת אימאמים של Diyanet) ומידע על מימון צדקה מקטר ומכווית.

פרשנות המחבר. המחבר קורא חפיפות אלה כמנגנון של תיאום אישי בין הרמות הלאומית והאירופית, וכעיגון הרשת הגרמנית בזרם חוצה-לאומי.

4.4. ארכיטקטורת מימון אטומה ועמידה

מה שמוכח. שהמימון משלב תרומות פנימיות, השקעות נדל\"ן ותרומות זרות, במבנה שקשה לעקוב אחריו.

על בסיס אילו נתונים. הדוח נשען על מרשמי עמותות צדקה וחברות (Europe Trust: נכסים המוערכים בלמעלה מ-8.5 מיליון ליש\"ט, מתחם נדל\"ן בברלין), על החלטות פומביות (השעיית המימון של Islamic Relief Deutschland בסוף 2020), על סכומי סבסוד ציבורי (למעלה מ-1.37 מיליון אירו ל-Inssan לאורך עשור) ועל התפקידים שמילא איברהים אל-זיאת בגופים פיננסיים (Europe Trust, Islamic Relief Worldwide).

פרשנות המחבר. המחבר מתאר «מבנה מבוכי» המבטיח עמידות כלכלית - ההכנסות מנדל\"ן ממשיכות להזין את הרשת גם בעת הפסקת מימון חיצוני - ומקשה על מעקב אחר התזרימים.

4.5. תקשורת פומבית מתונה, הנסתרת לעיתים

מה שמוכח. שהארגונים מציגים פרופיל פומבי מתון, אך מדי פעם מופיעות עמדות התומכות בטרור.

על בסיס אילו נתונים. הדוח נשען כאן על ניתוח החשבונות והאתרים של הארגונים (היקף הפרסומים ואופיים), על צילומי מסך מתוארכים (סרטון של סניף בילפלד במאי 2025, פרסומים של פריד היידר בפברואר 2024 ובפברואר 2025) ועל הצהרות פומביות של מנהיגים (דברי כמאל ארגון על ה-7 באוקטובר, מאמר מאפריל 2025).

פרשנות המחבר. לדעת המחבר, המתינות המוצגת נובעת מזהירות אסטרטגית - המודעות לכך שהם נתונים לפיקוח - שאינה שוללת בעיניו קידום אג'נדות רדיקליות יותר במרחבים חשופים פחות.

ישראל, היהודים והציונות: מסקנת הדוח, ארגון אחר ארגון

הדוח מקדיש פרק שלם להסתה נגד היהודים, ישראל והציונות. בסקירת הארגונים הוא מצייר תמונה מנוגדת: מהיעדר אמירות עוינות שאותרו (DMG, MJD) ועד להסתה מפורשת (EIHW / פריד היידר), שהתעצמה מאז ה-7 באוקטובר.

• DMG. פעילות דיגיטלית מועטה ותוכן דתי בעיקרו; הדוח אינו מאתר אמירה ישירה נגד ישראל או היהודים. עמוד המוקדש לעזה קורא להתפלל, לתרום דרך ארגוני סיוע הומניטרי מוכרים ולנקוט אמצעים שלווים וחוקיים; הוא מפנה בין השאר לעבודות ההיסטוריון אילן פפה ולחשבונות הצלב האדום, האו\"ם, אונר\"א והארגון הישראלי בצלם.
• MJD. לא אותר תוכן פוליטי או קיצוני גלוי: פעילויות נוער, סדנאות, התנדבות ומחאה נגד גזענות אנטי-מוסלמית; הימנעות מכוונת מנושאים פוליטיים.
• IGMG. תמונה מנוגדת. הארגון גינה את הפיגוע נגד יהודים בבונדי ביץ' (אוסטרליה) והגיש את תנחומיו לקהילה היהודית. אך סניפו בבילפלד הפיץ (מאי 2025) סרטון של הלוויית מבצע פיגוע דקירה בירושלים, בכותרת «השהיד מירושלים», ללא גינוי מצד ההנהגה. נשיאו כמאל ארגון כינה את ה-7 באוקטובר «מבצע רחב היקף», ומאמר מאפריל 2025 דורש «פעולות קונקרטיות» נגד ישראל.
• RIGD. לא זוהתה נוכחות פעילה ברשתות החברתיות.
• EIHW / פריד היידר. הדוח מכוון בעיקר אל האימאם פריד היידר, מרצה במכון: לדבריו, היידר פרסם סרטונים המצדיקים את ה-7 באוקטובר וב-5 בפברואר 2025 השווה את הפעולה הישראלית לאימפריאליזם ולקולוניאליזם, בשימוש במונחים «כיבוש», «העברת אוכלוסין» ו«טיהור אתני»; כן הואשם בכך שהאשים את ישראל ב«פשעי מלחמה» בעזה.
• מגמה כללית. הדוח מציין, מאז ה-7 באוקטובר, התגברות של רטוריקה המערערת על לגיטימיות קיומה של ישראל («מהנהר עד הים») וביטויי תמיכה בפיגוע או הצדקתו, תוך הדגשה שהגבול בין סיוע אזרחי ובין תמיכה בתשתיות פוליטיות נותר לעיתים מטושטש.

5. מדריך הארגונים ודמויות המפתח

הדוח מזהה את הארגונים והאנשים הבאים. התקצירים שלהלן משחזרים את האפיונים כפי שקבע אותם הדוח.

הארגונים המרכזיים ברשת

• DMG (Deutsche Muslimische Gemeinschaft, לשעבר IGD). ארגון הגג של הזרוע הערבית, ולפי השירותים הגרמניים הארגון המרכזי ברשת; דעוה, חינוך והכשרת בכירים (מפורט ב-§ 4.1).
• MJD (Muslimische Jugend in Deutschland). ארגון נוער הכפוף ל-DMG; פעילויות חינוכיות וקהילתיות. הסדר פשרה משנת 2023 עם ה-BfV החליף את ההגדרה «ארגון קיצוני» ב«סימון מחמת חשד» בלבד.
• IGMG (Islamische Gemeinschaft Millî Görüş). ארגון הגג של הזרוע הטורקית, הכפוף לתנועת Millî Görüş; איסלאם פוליטי בקרב הקהילה הטורקית (מפורט ב-§ 4.1).
• RIGD (Rat der Imame und Gelehrten in Deutschland). מועצת אימאמים וחכמים שנוסדה בפרנקפורט ב-2004; מוצגת כסמכות הדתית-ההלכתית של הרשת (הוצאת פתוות); קשרים עם DMG ומימון חלקי מ-Qatar Charity.
• EIHW (Europäisches Institut für Humanwissenschaften). מכון שנוסד בפרנקפורט ב-2012; הכשרה אידאולוגית ודתית של בכירים ואימאמים; זיקה ל-FIOE/CEM.

גופי מימון וזרועות

• Islamic Relief Deutschland (IRD). הזרוע הגרמנית של Islamic Relief (קלן, 1996); המימון הציבורי הושעה בסוף 2020 לאחר שנמצאו «קשרים אישיים משמעותיים» עם הזרם; כפופה לרשת הבינלאומית Islamic Relief Worldwide, שהוכרזה בלתי חוקית בישראל.
• Europe Trust. עמותת צדקה רשומה בבריטניה (1996); זרוע השקעות נדל\"ן (נכסים המוערכים בלמעלה מ-8.5 מיליון ליש\"ט) המחזיקה מתחם בברלין; הכנסות משכירות מופנות, לפי הדוח, אל ארגוני הזרם.
• Inssan. עמותה ברלינאית (2002) למאבק בגזענות האנטי-מוסלמית; מתוארת כצומת אסטרטגי וכגשר אל הממסד; קשרים עם אל-זיאת; למעלה מ-1.37 מיליון אירו מכספי ציבור לאורך עשור.

ציר פרו-חמאס (חיבור עקיף לרשת)

הדוח מבהיר כי לא זוהה כל קשר ישיר בין ציר זה לרשת האחים המוסלמים: החיבור הוא עקיף, באמצעות גופי מימון.

• PGD (Palästinensische Gemeinde Deutschland). קהילה פלסטינית המסווגת פרו-חמאס; פורקה לאחר ה-7 באוקטובר.
• VPNK. מוצגת כ«ארגון היורש» של PGD, המרכז את פעילות תומכי החמאס בברלין.
• DPMG (Deutsch-Palästinensische Medizinische Gesellschaft). אוספת תרומות למבצעים הומניטריים בעזה; נתמכת בידי PGD; לפי הדוח, למעלה מ-100,000 דולר הועברו מאז ה-7 באוקטובר לארגון הבריאות העזתי UHCC.

דמויות מפתח

• איברהים אל-זיאת. נולד ב-1968 במרבורג, גרמני ממוצא מצרי; מוצג כדמות המרכזית של רשתות האחים המוסלמים האירופיות. ניהל את DMG (2002-2010), פעיל ב-FIOE, ב-IESH וב-FEMYSO; חבר במועצות Islamic Relief Worldwide ו-Europe Trust; נשוי לסביחה ארבקאן; הורחק מ-ZMD ב-2022. בכיר ביטחון לשעבר של מדינה גרמנית כינה אותו «העכביש הטווה את הרשת» של הארגונים האיסלאמיסטיים (ראו האיור שלהלן).
• סמיר פלאח. גרמני ממוצא תוניסאי, מתגורר בברלין; נשיא DMG (2010-2018) ולאחר מכן FIOE/CEM (2018-2022); מזכ\"ל גוף אירופי לתמיכה במסגדים (כ-300 מסגדים בגרמניה).
• ח'לאד סוואיד. נשיא DMG מאז 2018; נשיא לשעבר של MJD; מילא תפקידים בגופים אירופיים (FEMYSO); כמו כן יועץ לניהול איכות.
• טהא סולימאן עאמר. נשיא RIGD ואחראי מחלקת הדעוה ב-CEM; מטיף ומשפטן ממוצא מצרי, בפרנקפורט; מנהל אקדמי לשעבר של EIHW.
• ח'אלד חנפי. דיקן EIHW, סגן מזכ\"ל ECFR (המועצה האירופית לפתוא ולמחקר) ויו\"ר ועדת הפתוא בגרמניה; איש דת מצרי; נשיא לשעבר של RIGD.
• כמאל ארגון. נשיא IGMG מאז 2011; נולד בטורקיה, הגיע לגרמניה בתחילת שנות ה-1990; אימאם לשעבר של המסגד המרכזי של IGMG בפרנקפורט; התקבל אצל הנשיא ארדואן ב-2022.
• פריד היידר (אימאם). מרצה ב-EIHW; חבר מועצת הפתוא בגרמניה מאז 2020; הוכשר במוסדות הזרם (שאטו-שינון בצרפת, סניף פרנקפורט). לפי הדוח, פרסם סרטונים המצדיקים את ה-7 באוקטובר ומכנים את הפעולה הישראלית «טיהור אתני».

6. מסקנת המחבר

• אין דעיכה. חרף הלחץ הביטחוני המוגבר מאז ה-7 באוקטובר, המחבר אינו מאתר דעיכה משמעותית בעוצמת הרשת.
• מיצוב מחדש אסטרטגי. הוא מזהה אימוץ של שיח פומבי מתון וצמצום הפעילות הדיגיטלית, שנועדו לשמר את העמידות המוסדית ולהפחית את החיכוך עם הרשויות.
• שלושה צירי חפיפה. תשתית ומימון (אל-זיאת), הכשרה ותיאום אירופי (EIHW), עיגון מקומי לגליסטי (Inssan).
• המלצה. המחבר מסכם כי יש לפקח על פעילות זו כדי למנוע רדיקליזציה וגלישה אפשרית להסתה או לטרור, תוך הבחנה ברורה בין חופש הפולחן ובין ניצולו למטרות רדיקליזציה פוליטית.

Florence Bergeaud-Blackler
אנתרופולוגית, חוקרת במרכז הלאומי הצרפתי למחקר מדעי (CNRS) (HDR)
הנשיאה-המייסדת של CERIF - המרכז האירופי למחקר ולמידע על זרם האחים המוסלמים
cerif.eu